לעזור לעצמי להתמודד עם המשבר

כתיבה היא תרופה נהדרת אחרי פרידה. אין כמו כתיבה טובה, משוחררת, נטולת מעצורים, נטולת מחשבה, כדי לעזור לעצמנו לסדר את המחשבות שלא מניחות לרגע. ים של מחשבות, ללא סדר והגיון, ללא סוף והתחלה, אבל עם הרבה כאב. הכתיבה, כפי שתיכף אסביר איך נכון לבצע אותה, עוזרת לנו להתמודד עם המחשבות, לענות להן בצורה מסודרת, ולהכריח את עצמנו לסיים, אחרי שפרקנו את כל אשר על ליבנו, במחשבות חיוביות, בהבנה שהכאב הוא זמני, ואפילו ( למתקדמים…), היא יכולה לעזור לנו להבין מה הרווחנו מהפרידה. הכתיבה יכולה לתת לנו כוח. היא יכולה להכניס סדר בתוך חוסר הרציונל שהכאב מייצר. לייצר בהירות בזמן שהדיבור והמחשבות מסתובבים פעמים רבות במעגלים אינסופיים. ולאפשר לנו לספר את הסיפור שלנו. כך או אחרת. אז איך עושים את זה??

• לוקחים מחברת ודואגים שתהיה קרובה אלינו. ( כדאי לשים אותה בתיק. ) כדי שנוכל להשתמש בה כשהכאב מציף אותנו.
• מנסיוני, שעות הבוקר הן הקשות ביותר ולכן מומלץ להתחיל את היום עם כתיבה. תחושת ההקלה אחר כך נפלאה.
• מתחילים לכתוב גם אם לא יודעים מה. פשוט מתחילים להניע את העט. אפשר להתחיל אפילו עם המשפט " אין לי מה לכתוב" ולא מפסיקים לעשר דקות.
• לא חושבים, לא מתכננים, לא שופטים. הכתיבה היא שלנו ובשבילנו ואף אחד לא צריך לקרוא את מה שכתבנו, לכן אפשר לכתוב הכל, בכל דרך.
• כותבים עד שמרגישים הקלה.
• אני מאוד ממליצה, גם אם זה באופן מלאכותי בהתחלה, לסיים את הכתיבה במחשבות חיוביות ובניסיון לזכור מה לא היה לנו טוב בזוגיות שהתפרקה, איזה טוב יכול לצמוח מהפרידה והכי חשוב לסיים תמיד באמירה שגם אם כרגע לא הכל טוב, הכל לטובה. שיהיה בסדר, שהחיים הם גלגל, ושהאתגרים בחיינו יכולים לעזור לנו להגיע למקומות שלא דמיינו.

אשמח שתכתבו לי אם הצלחתם? ואיך הרגשתם?